איך לקרוא כתבות בריאות בעין ביקורתית כדי שלא יעבדו עליכם?

את המאמר הזה אני כותב כי פנו אלי בשבוע האחרון כמה אנשים ששאלו אותי האם קראתי את הכתבה בעיתון הארץ על הלחם.

הכתבה מביאה מחקר שנעשה במכון ויצמן.

זוהי הכותרת בעיתון(או באתר) הארץ:

חוקרי מכון וייצמן: לחם בריאות לא בריא לכולם

מחקר חדש גילה כי הלחם הלבן מושמץ ללא סיבה: תגובת מערכת העיכול לסוג הלחם היא אישית, ובחצי מהמקרים אף נטתה לרעת לחם הבריאות. אז מה עומד מאחורי ההבדלים?

 

אם מעניין אתכם לקרוא את הכתבה בשלמותה הנה הקישור לכתבה

עיתון הארץ אינו עיתון "לכל אחד", כי הרי הוא "עיתון לאנשים חושבים"

ולא לכולם יש יכולת, זמן או חשק לחשוב.

ללא קשר לנטייה הפוליטית של העיתון,

הכתבות שמתפרסמות בו בנושאי בריאות הן ברמה גבוהה פי כמה מאשר בכל עיתון אחר.

גם הכתבה הזו ארוכה ומפורטת ואפילו מסבירה בפירוט את הניסוי שנעשה במחקר ואת מסקנות החוקרים.

 

הכתבה הזו עשתה הד מאוד גדול בקרב הציבור,

 כי זו כתבה "שוברת מיתוסים" לכאורה. ושוברת אותם לצד הטוב.

כלומר, כולם יודעים שלחם מלא בריא הרבה יותר מלחם לבן (אולם טעים הרבה פחות...), 

והנה באה כתבה שטוענת שזה לא נכון. ולמה זה כל כך חשוב ?

כי עכשיו אתם יכולים להפסיק לאכול לחם מלא,

ולחזור ללחם הלבן, הלחמניות והפיתות הטעימות שהייתם אוכלים פעם.

או אם אתם גם ככה אוכלים את כל זה, עכשיו אפשר לעשות זאת ללא נקיפות מצפון.

 

אני בטוח שרוב האנשים לא קראו את הכתבה, אלא רק את הכותרת שלה,

או שהם שמעו על הכתבה מאנשים אחרים שקראו אותה, או שקראו רק את הכותרת שלה.

כאן מתחילה הבעיה. למה? כי מסקנות הכתבה לא דומות למה שכתוב בכותרת.

מי שטרח לקרוא את הכתבה מצא בסופה משפט שנאמר על ידי החוקרים ש "אין להסיק שהמחמצת חסרת ערך בריאותי או זהה ללחם לבן".

כלומר הכותרת סותרת את מסקנות המאמר.

מסקנות המאמר לא טוענות שאין הבדל בין לחם מלא ללחם לבן,

בניגוד לכותרת שטוענת ש"הלחם הלבן מושמץ ללא סיבה".

השאלה המתבקשת היא למה והתשובה ברורה מאליה.

כיום בעידן הרייטינג ובעידן סף הגירוי הגבוה של הקוראים, חייבים כותרת חזקה,

כזו שתמשוך את הקוראים לקרוא, גם אם הכותרת לא אומרת את כל האמת.

אני מודה שגם אני מנסה לתת למיילים שאני שולח לכם כותרת שתמשוך את העין ותגרום לאחוזי פתיחה גבוהים של המייל.

אולם אני, בניגוד לעיתון, לא כותב מסקנות מוטעות שעלולות להשפיע לרעה על הבריאות שלכם.

 

כעת, ברצוני לנתח בקיצור נמרץ את הכתבה, שנראית לכאורה מאוד רצינית ומבוססת.

גם מי שקרא את הכתבה עד הסוף והבין את מסקנות החוקרים צריך להבין האם המחקר שנעשה הוא אמין.

האם הוא עומד בסטנדרטים מקצועיים, וחשוב מכל, האם המסקנות שלו נכונות

.

אתאר את הניסוי בקצרה:

החוקרים לקחו 20 איש, שאוכלים לחם באופן קבוע והוא מהווה כ10% מסך צריכת הקלוריות היומית שלהם וחילקו אותם ל2 קבוצות.

לפני תחילת הניסוי החוקרים לקחו בדיקות דם מקיפות מכל אחד וגם עשו מיפוי מלא של חיידקי המעי שלהם

(עוד על חיידקי המעי ואיך לשפר את פלורת המעי שלנו תוכלו לקרוא במאמר שכתבתי על החיידקים כאן) .

קבוצה אחת אכלה לחם לבן במשך שבוע, והשניה אכלה לחם מחמצת מחיטה מלאה במשך שבוע.

החוקרים העלו את כמות הלחם בתפריט של המשתתפים ל 25% מסך הקלוריות.

כעבור שבוע המשתתפים חזרו לשיגרת יומם ולתפריט הרגיל שלהם למשך שבועיים.

אחרי שבועיים הם חזרו לניסוי,

כאשר הקבוצה שאכלה לחם לבן עברה לאכול לחם מחמצת מחיטה מלאה והקבוצה שאכלה לחם מחמצת מחיטה מלאה עברה לאכול לחם לבן.

במשך כל זמן הניסוי המשתתפים חוברו למכשירי מדידה ואיסוף נתונים,

שעקבו אחר שינויים ברמות הסוכר, סידן, ברזל, מגנזיום, שומן, רמות הכולסטרול ואנזימי הכליות והכבד.

כמו כן, נבדקו סימנים לדלקת ונזק לרקמות,

ונבדק גם הרכב חיידקי המעי של המשתתפים לפני המחקר, במהלכו ובסיומו.

 

תוצאות המחקר היו מפתיעות לכאורה,

הממצא המפתיע הראשון הראה שלחלק מהמטופלים הלחם הלבן העלה את הסוכר בדם במהירות גבוהה יותר מאשר הלחם מחיטה מלאה, כפי שהיינו מצפים שיקרה,

אולם לחלקם דווקא הלחם המלא העלה את רמת הסוכר מהר יותר מאשר הלחם הלבן.

הממצא המפתיע השני הראה שלא היתה השפעה שונה על בדיקות הדם והפרמטרים האחרים שנמדדו בין 2 התקופות של כל משתתף,

כלומר אכילת לחם לבן לא החמירה או שיפרה את המדדים יותר מאכילת לחם מלא.

 

כאשר קוראים את הכתבה בעיון מבינים שחלק ממסקנות המחקר הן חשובות מאוד!

החוקרים מדגישים שיש קשר בין פלורת המעיים של כל משתתף לבין התגובה שלו לסוגי הלחמים,

ולתגובה שלו ללחם באופן כללי.

כלומר המחקר הראה שיש אנשים שגופם מגיב טוב יותר ללחם וכאלו שפחות.

החוקרים יכלו לנבא על פי ניתוח פלורת המעי (בשפה מקצועית זה נקרא מיקרוביום) של כל משתתף איך הוא יגיב לכל אחד מהלחמים.

החוקרים טוענים שבאותה צורה הם יוכלו לנבא תגובה לכל סוג מזון שנבחר!

בהנחה שזה נכון, זוהי גולת הכותרת של המחקר וכמובן שזו תיאוריה פורצת דרך.

דמיינו לעצמכם שאתם הולכים לרופא המשפחה, נותנים דגימת צואה וכעבור כמה ימים אתם מקבלים דוח מפורט שאומר לכם אילו מאכלים מעלים לכם את הסוכר ואילו לא.

מאילו מאכלים אתם יכולים לספוג רכיבים תזונתיים בקלות יותר ממאכלים אחרים,

ואילו מאכלים יגרמו לכם לעייפות או דווקא לעלייה באנרגיה.

האם עדיף לכם לאכול אבטיח או מלון? אפרסק או משמש? חומוס או עדשים ירוקות? אגוזי מלך או אגוזי פקאן?

אין ספק שזה יגרום לפריצת דרך רצינית ולשיפור דרמטי של בריאות האוכלוסייה.

עכשיו, אחרי שסיימנו לפנטז ולהתרגש,  חיזרו לכותרת של המאמר ונסו להבין מה הקשר בינה לבין כל זה...

 

אבל, למחקר יש גם בעיות רבות מאוד שמערערות את אמינותו, בואו נעבור עליהן:

  1. בניסוי השתתפו סך הכל 20 איש. האם זה מספיק כדי להגיע למסקנות כאלה מרחיקות לכת רק על סמך 20 איש?

  2. מה היה המצב הבריאותי של כל אחד מהמשתתפים? האם כולם היו בעלי בריאות דומה פחות או יותר?זה לא ידוע, או לפחות לא הוסבר בכתבה וזה יכול להשפיע על התוצאות.

  3. בניסוי כל משתתף הגדיל את צריכת הלחם שלו באופן משמעותי, כלומר זו תזונה שהוא לא רגיל אליה, אלא תזונה שלמעשה "מעמיסה" עליו לחם, האם זה מצב טבעי ונורמלי? לא! אולי השינוי הזה הוציא חלק מהאנשים מאיזון וגרם להם להגיב בצורה אחרת מאשר אם היו אוכלים את אותה כמות לחם שהם רגילים אליה בדרך כלל.

  4. כל משתתף אכל מכל סוג לחם רק שבוע אחד ברצף, האם זה מספיק כדי לראות הבדל בין 2 הלחמים? לא. האם זה מספיק כדי לראות הבדל בהתפתחות מחלות כרוניות שדורשות שנים של אכילה לא נכונה כדי לפרוץ? לא

  5. החוקרים לא התעכבו על יתרונות אחרים של לחם מלא על פני לחם לבן. הדבר הבולט הוא שלחם לבן כמעט לא מכיל ויטמינים ומינרלים לעומת הלחם המלא. לאורך זמן, אכילת לחם לבן "שודדת" ויטמינים ומינרלים מגופינו, ולכן יכולה לגרום לבעיות בריאות. כמובן שזה לא בא לידי ביטוי בשבוע אחד.

 

לסיכום, עיתון הארץ לקח מחקר מעניין ופורץ דרך, אך גם לא חף מבעיות,

הציג אותו בצורה די טובה, אבל הרס הכל עם כותרת פופוליסטית

שגרמה לרוב האנשים לצאת עם התובנה השגויה שאין הבדל מהותי בין אכילת לחם לבן ללחם מלא,

והכל בשם אלוהי הרייטינג.

 

מה אני מציע לכם לקחת מהמאמר הזה?

הדבר החשוב ביותר הוא להבין שלחם לא טוב לכולם, ואולי הוא לא טוב לכם.

צליאק היא לא התופעה היחידה שמראה על רגישות לגלוטן.

יש גם רגישות סמויה לגלוטן שיכולה להתבטא בתסמינים כמו כאבי ראש, האטה בחילוף חומרים ועוד.

אם אתם סובלים מהתופעות שמוזכרות במאמר שתרגמתי בעבר על רגישות לגלוטן,

נסו להימנע לחלוטין מגלוטן למשך כמה חודשים ולראות אם יש שיפור בהרגשה שלכם.

בכל מקרה, אם החלטתם לא לוותר על לחם,

אל תאכלו לחם מחיטה מלאה, אלא לחם מכוסמין מלא או שיפון מלא, הם עדיפים על החיטה ומכילים פחות גלוטן.

אם יש לכם בעיה בבלוטת התריס, הסיכוי לכך שיש  לכם רגישות לגלוטן גבוה יותר ואני ממליץ לכם בחום להימנע מגלוטן במקרה הזה.

אם אתם צריכים ייעוץ אישי והתאמת תפריט אישי שיעזור לכם להחלים ממחלות ולהרגיש טוב יותר לחצו כאן, השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם.

 

עד כאן ראינו דוגמא למניפולציה של כתב או עורך עיתון

שהסיטה את הפוקוס מהנושא האמתי של המאמר וגרמה לקוראים להסיק מסקנה מוטעית מהמאמר.

אנו נחשפים להטעיות כל יום באמצעי המדיה השונים, שגורמות לנו לחשוב שאנו נוהגים בצורה בריאה, בעוד שבפועל אנו פוגעים בבריאותנו.

אנו מקבלים מידע שגוי, שמפריע לנו לנהל את חיינו באופן שיש לנו שליטה על מה שנחנו מכניסים לגוף שלנו. 

יש הטעיות גדולות מאילו ובעתיד אכתוב מאמר נוסף על כך.

לצערי כמעט מאחורי כל כתבה שאתם קוראים בעיתון או ברשת יש אינטרסים.

לכן אם אתם מסתמכים על כתבות מעין אילו כמקור העיקרי לידע הבריאותי שלכם אתם בצרות.

 

ההטעיות כמובן לא נגמרות בכתבות בעיתון, אלא גם במוצרים שאתם קונים בסופר.

היצרן משתדל להציג את המוצר שלו כבריא ביותר ועושה תרגילי אקרובטיקה שיווקיים ככל שהחוק מאפשר לו כדי להסתיר את הפגמים ולהבליט את היתרונות.

הדוגמא הבולטת ביותר, שאותה אני מסביר בסדנה שלי היא אחוז השומן במאכלים.

למשל, האם ידעתם שבחלב 3% שומן יש בפועל כ45% שומן?

אתם משלמים על 3% בלבד, אבל בפועל מקבלים 42% תוספת ללא עלות! (הבנתם את הכותרת?)

איך זה הגיוני? איך 45% הפכו ל3% בלבד?  

 

בסדנה שלי אני מסביר איך זה קורה, איזה מניפולציה עושים לנו כאן וגם במקומות אחרים.

רוצים ללמוד איך לא ליפול בפח?

רוצים לשמוע עוד דברים שיעשו לכם סדר ויארגנו לכם את עודף המידע בראש?  

אתם מוזמנים  להשתתף בסדנה שלי כדי ללמוד זאת.

לפרטים נוספים על הסדנה הקרובה, לתכנית המלאה ולהרשמה לחצו כאן

Please reload