האם הרופא שלכם חוסך עליכם? (המדריך המלא לבדיקות דם)



אחד הדרכים להעריך את הבריאות שלנו היא על פי תוצאות בדיקות הדם. כמובן שאין תחליף להרגשה האישית, ואני תמיד אומר ש"אני מטפל באנשים ולא בבדיקות הדם שלהם" אבל בכל זאת, הבדיקות הן כלי חשוב כדי להעריך את בריאותו של האדם, ולכן אני מבקש מכל מטופל שבא לפגישת ייעוץ אצלי בקליניקה להביא את בדיקות הדם האחרונות שלו, ואם אין לו בדיקות מעודכנות אז ללכת ולעשות.

מהר מאוד הבנתי שלא מספיק לבקש מהמטופלים לפנות לרופא(או רופאת) המשפחה שלהם ולבקש הפניה לבדיקות דם, כיוון שרופא המשפחה פשוט "מתקמצן" על בדיקות ולא תמיד נותן את כל הבדיקות שצריך. קופות החולים רוצות לחסוך כסף ולכן הן יושבות לרופא על הוריד ובודקות שהוא לא נותן בדיקות "מיותרות" והרופאים בהתאמה מישרים קו עם המדיניות של הקופה.


לכן, מטרת המדריך הזה היא לתת לכם רשימה מסודרת של בדיקות שאותה תוכלו להעתיק ולקחת לרופא.


***** הערה חשובה*****

אם אין לכם כוח לקרוא הכל ואתם רוצים רק את הת'כלס,

קפצו לסוף המדריך ושם תמצאו את רשימת הבדיקות


כשמבקשים מהרופא בדיקה באופן ספציפי הסיכויים שהוא ייתן לכם אותה גדלים, ואם הוא בכל זאת יסרב, תמיד אפשר להסביר לו למה הבדיקה חשובה לכם ובחלק מהמקרים הוא ישתכנע וירשום לכם אותה. כשאני רוצה לעשות בדיקות לעצמי, או לאשתי והילדים, אני "חופר" לרופאה שלי למה כל בדיקה חשובה, ובדרך כלל היא משתכנעת (בהמשך אדגים לכם איך עושים זאת). לכן גם חשוב להבין באופן כללי מה אומרת כל בדיקה כדי שתוכלו להסביר לרופא ולעמוד על זכותכם לקבל אותה.


לפני שאתן לכם את הרשימה, חשוב לי להדגיש שזו רשימה כללית לאנשים בריאים, או לכאלו שסובלים מסימפטומים נפוצים, לדוגמא עייפות. כמובן שאם יש לכם בעיה ספציפית שצריך לבדוק לעומק, היא לא תכלל בהמלצות שלי.

למה אני מתכוון? נניח שכל פעם אחרי שאתם אוכלים לחם יש לכם כאבי בטן חזקים, ההשערה המתבקשת היא שאתם אלרגיים לגלוטן. בקופה יש בדיקה ספציפית שבודקת את זה, והרופא ייתן לכם את הבדיקה ללא שום בעיה, אבל אין שום היגיון לבקש את הבדיקה הזו לכל אדם באופן אוטומטי במסגרת בדיקות דם תקופתיות.

אז בואו נתחיל לעבור על הבדיקות לפי הסדר, סידרתי אותם לפי קבוצות. בסוף אסכם לכם את הכל לכדי רשימה מסודרת .


1. ספירת דם וכימיה . כאן בודקים נתונים על כדוריות הדם הלבנות והאדומות, כולל גודל, התפלגות בין סוגי הכדוריות השונות ועוד. זו בדיקה בסיסית שהרופאים נותנים באופן אוטומטי.


2. מדדי ברזל. בדיקה להמוגלובין נעשית במסגרת הסעיף הראשון, אולם יש עוד מדדים חשובים להבנת מצב הברזל בגוף. ההמוגלובין הוא חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות, הוא מכיל אטומי ברזל, ולכן המוגלובין נמוך מעיד על חוסר ברזל.

אבל מעבר להמוגלובין, יש ברזל חופשי בדם - Iron, מאגרי ברזל – ferritin, ועוד מדד שנקרא transferring שהוא חלבון שמעביר את הברזל ממקום למקום . כדי להבין את מצב הברזל בגוף כדאי לבדוק את כל ארבעת הפרמטרים הללו.


3. סוכר. בדיקה רגילה של סוכר מראה את רמת הסוכר בדם ברגע ביצוע הבדיקה ולכן היא כמעט חסרת משמעות.

רמת הסוכר יכולה להיות מושפעת מכמה גורמים: למשל כמה שעות אתם בצום בזמן הבדיקה, 8, או 12? האם אתם מפחדים מדקירות או לא? ככל שזה ישמע הזוי, אם אתם בפחד מהדקירה של המחט, הגוף יכנס לסטרס ויפריש הורמון שנקרא קורטיזול. אחת הפעולות של הקורטיזול היא להעלות את רמת הסוכר בדם. כלומר יתכן שבגלל הסטרס התוצאה תצא גבוהה יותר.

איך מתגברים על הבעיה הזו? יש בדיקה שנקראת HbA1C (ה Hb הוא קיצור של המוגלובין), שיודעת לבדוק רמת סכר ממוצעת בשלושת החודשים האחרונים. תסכימו איתי שזו בדיקה הרבה יותר טובה, אז למה הרופא לא נותן לכם אותה מראש? פשוט, כדי לחסוך כסף.

בדרך כלל הבדיקה ניתנת לאנשים חולי סוכרת, או לכאלה שבדיקת הסוכר הרגילה שלהם יצאה מעל הטווח. אם אתם צעירים ובריאים מתחת לגיל 40, רוב הסיכויים שהרופא לא יאשר לכם את הבדיקה. אם אתם מבוגרים יותר, או סובלים מעודף משקל, יש לכם סיכוי גבוה יותר שהרופא יאשר אותה.(הרופאה שלי לא אישרה לי אותה למרות שביקשתי וחפרתי לה על זה...)


4. פרופיל שומנים. בדיקת פרופיל שומנים כוללת את הכולסטרול הכללי, הכולסטרול "הטוב" – HDL, הכולסטרול "הרע" LDL וטריגליצרידים. בחלק מהקופות יש גם מדד שנקרא NON-HDL-CHOLESTEROL . את הבדיקות האלה הרופאים נותנים בדרך כלל בלי בעיה.


5. תפקודי כליות ומאזן משק החלבונים בגוף. גם את זה בדרך כלל אין בעיה לקבל, הבדיקות הןCreatinine, uric Acid, Urea, eGFR, Albumin .

הבדיקות הללו נותנות אינדיקציה האם הכליות במצב תקין והאם אנו אוכלים יותר מידי או פחות מידי חלבון בתזונה.


6. תפקודי כבד. כנ"ל כמו תפקודי כליות, בדרך כלל אין בעיה לקבל. אם תפקודי הכבד עולים משמע שהכבד לא מתפקד כמו שצריך או שיש עליו עומס. חלק מתרופות המרשם יכולות לפגוע בכבד ולכן אם התחלתם תרופה חדשה לא מזמן, כדאי לבדוק שהיא לא משפיעה לרעה על הכבד. הבדיקות הם ALT, AST,GGT, Biliribin . הערה כללית – נכון שהרופא יודע אילו בדיקות נכללות בתפקודי כבד, ולכאורה מספיק לבקש ממנו "תפקודי כבד" בלי לפרט את כל הבדיקות, אולם מה לעשות שלפעמים הרופאים "שוכחים בטעות" להכניס את אחת הבדיקות


7. מדדי דלקת. יש 2 מדדי דלקת לא ספציפיים בגוף, CRP ו ESR. לא ספציפיים הכוונה היא שהם לא יודעים להצביע על מיקום הדלקת בגוף, אלא רק לתת אינדיקציה כללית לכך שיש דלקת. מדדי דלקת אילו בדיקות שבדרך כלל הרופא לא ירשום לכם אלא אם תבקשו ממנו. ההבדל בין 2 הבדיקות הללו הוא שCRP הוא מדד רגיש יותר שעולה ויורד במהירות רבה יותר מאשר ESR. כלומר נניח שהיתה לכם דלקת בגוף והיא עברה לפני שבועיים, הCRP לרוב יחזור למצב תקין אבל הESR עדיין לא


8. אלקטרוליטים בדם. האלקטרוליטים החשובים הם נתרן ואשלגן. אשלגן גבוה הוא הרבה פעמים אינדיקציה לתפקוד כליות לקוי. הרופאים נוטים לתת גם בדיקה למגנזיום, סידן ואבץ, שדוקא הרמה שלהם בדם אינה אומרת כלום על הרמה שלהם בתוך התאים ולכן אילו בדיקות כמעט חסרות חשיבות בזמן שגרה. חוסר בסידן מראה על בעיה הורמונאלית, לרוב בעיה בתפקוד בלוטות יותרת התריס, או על תפקוד כליות לקוי. גם זרחן גבוה מעיד לרוב על תפקוד כליות לקוי.


9. ויטמינים. הבדיקות לויטמינים הם B12, ויטמין D וחומצה פולית.

בדרך כלל אם אתם אוכלים מספיק פירות וירקות רמת החומצה הפולית שלכם תהיה תקינה, אולם B12 וויטמין D הם שני ויטמינים שחסרים לרוב האוכלוסיה ולכן חשוב לבדוק אותם ולתת טיפול מתאים במקרה של חוסר. לרוב, הרופא לא מאשר לבדוק אותם בתדירות של יותר מפעם בשנה. חשוב מאוד לוודא שהרמה אצלכם תקינה, לכן בקשו מהרופא את הבדיקות האלה בכל פעם.


10. אנזימים שונים. יש כמה אנזימים שחריגה מכמותם יכולה להצביע על בעיות שונות, החל מבעיות בכבד ובעצמות, וכלה בחשד לסרטן, גם אותם בדרך כלל הרופא לא יתן אלא אם תבקשו: Alkaline Phosphatase, CPK, LDH


11. לקראת סיום, הגענו לנושא הכאוב ביותר והוא מדדי בלוטת התריס. המדד הראשוני להערכת תפקוד הבלוטה הוא TSH, ורוב הרופאים לא מוכנים לתת עוד בדיקות מעבר לכך.

אבל TSH הוא לא המדד החשוב, אלא T4 ו T3 אולם על פי מדיניות של קופות החולים, אם הTSH תקין אין סיבה לבדוק גם T4

ו T3. הבעיה היא שTSH תקין ממש לא מצביע על תפקוד תקין של הבלוטה ולכן כאן אתם צריכים להפעיל את כל הכלים שעומדים לרשותכם על מנת לקבל את הבדיקות הללו. בנוסף, חלק גדול מהבעיות בבלוטת התריס מתחילות על רקע אוטואימוני, כלומר הגוף מייצר נוגדנים לבלוטה. בעיה אוטואימונית בבלוטה נקראת בשפה מקצועית "השימוטו" על שם הרופא שגילה אותה. ניתן לבדוק בקלות האם יש לנו השימוטו או לא על ידי בדיקת רמתם של 2 סוגי נוגדנים לבלוטה: Thyroglobulin Ab, ו TPO Ab בדרך כלל, הנוגדנים הללו מתפתחים עוד לפני שיש ירידה בתפקודי הבלוטה ולכן ברוב המקרים מגלים את הבעיה אחרי שהיא קיימת כבר לא מעט זמן. גם אם אין לכם בעיה ידועה בבלוטה, אני מציע לבקש מהרופא לפחות פעם אחת לבדוק נוגדנים להשימוטו. אם התשובה יצאה שלילית, אין צורך לחזור על הבדיקה כל פעם. אם התשובה יצאה חיובית כדאי לטפל בבעיה ולעקוב אחרי רמת הנוגדנים מידי כמה חודשים כדי לבדוק שהם במגמת ירידה.

דבר נוסף וחשוב – לא תמיד הטווחים של קופת חולים הם אופטימאלים. (זה נושא כאוב שאדבר עליו בפוסט נפרד..) במדדי בלוטת התריס זה בא לידי ביטוי במיוחד. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שכתבתי בעבר על בלוטת התריס על מנת להבין מהם תוצאות תקינות של הבדיקה.

ספוילר: לא כל מה שנמצא בטווח של קופת חולים הוא אכן תקין.

דבר נוסף, כאשר הבלוטה לא עובדת כמו שצריך, זה יכול להשפיע על בלוטות נוספות שנקראות בלוטות יותרת התריס (הן נמצאות על בלוטת התריס ולכן נקראות ככה) הבלוטות הללו מפרישות הורמון שנקרא PTH שגם אותו כדאי לבדוק. תוצאה גבוהה של PTH יכולה לגרום לבריחת סידן. לסיכום עניין בלוטת התריס, אם אתם חושדים שבלוטת התריס שלכם לא מתפקדת ב100%, במיוחד אם אתם חווים סימפטומים שאופייניים לכך, אל תוותרו לרופא ודרשו את כל הבדיקות הרלוונטיות. (בהמשך הפוסט אסביר לכם איך לשכנע את הרופא שלכם)


12. בהמשך ישיר לבלוטת התריס אנחנו צריכים לבדוק את בלוטות האדרנל.

אם בלוטות האדרנל לא מתפקדות כמו שצריך בדרך כלל גם בלוטת התריס לא תתפקד כראוי. לכן חשוב מאוד להבין מה מצב האדרנל כדי לדעת כיצד לטפל בבעיה. בחלק גדול מהמקרים הפתרון לבעיה בבלוטת התריס הוא טיפול באדרנל. הבדיקות לאדרנל בודקות 2 הורמונים: DHEA וקורטיזול. רמת הקורטיזול משתנה לאורך היום ולכן הבדיקה תראה מה רמת הקורטיזול ברגע לקיחת הדם (בדיוק כמו במקרה של בדיקת הסוכר), אולם זה עדיף מכלום. אם הרופא ישתכנע שיש חשש לרמה לא תקינה של קורטיזול הוא יתן לכם בדיקת איסוף שתן של 24 שעות.


13. בדיקת וירוסים.

על פי אחת התיאוריות וירוסים בגוף יכולים להשפיע לרעה על תפקוד בלוטת התריס ואף לגרום להשימוטו, גם כאשר הם רדומים, ולכן כדאי לבדוק גם אותם. בכל וירוס בודקים 2 פרמטרים: האם יש נוגדנים כרגע, כלומר האם הוירוס פעיל (זה נקרא IgM ) וגם האם הוירוס היה קיים בעבר (זה נקרא IgG). וירוסים שתקפו אתכם פעם אחת, יכולים להישאר בגוף כשהם רדומים ועלולים להתעורר כעבור עשרות שנים ולגרום לבעיות (כגון וירוס ההרפס סימפלקס שמתעורר בגיל מבוגר וגורם למחלה שנקראת שלבקת חוגרת) . ברפואה הטבעית יש אפשרות להרוג או לפחות להחליש את הוירוסים הללו ולכן כדאי לבדוק נוכחות שלהם. הוירוסים שנבדקים הם EBV, CMV


14. לבסוף, אני רוצה לדבר על בדיקה להורמוני מין.

אצל גברים זה מסתכם בעיקר בטסטוסטרון ואילו אצל נשים יש סדרה של הורמונים שנבדקת: אסטרוגן, פרוגסטרון, פרולקטין, פרגננולון, LH, ו FSH. בחלק מהקופות רק רופא נשים או אנדוקרינולוג מוסמכים לתת את הבדיקות הללו. בנות, אם אתן חושבות שיש לכם חוסר איזון הורמונאלי ורופא המשפחה לא מסכים לתת לכן את הבדיקות הללו, אל תתעצלו ולכו לרופא נשים.

הערה חשובה: נשים בגיל הפיריון צריכות לעשות את הבדיקות ההורמונליות ביום ה3-5 למחזור אם הן רוצות לבדוק פוריות, או ביום ה20-21 למחזור אם הן רוצות לבדוק איזון הורמונאלי. אצל נשים שכבר לא מקבלות מחזור אין חשיבות לזמן הבדיקה.


15.מדד אחרון בהחלט לגברים מעל גיל 50

לגברים מעל גיל 50 כדאי לבדוק את מצב הערמונית לפחות פעם בשנה. ערמונית מוגדלת וגם סרטן הערמונית הן בעיות שכיחות בקרב גברים מבוגרים. הפרמטר שאותו בודקים נקרא PSA, ראשי תיבות של Prostate Specific Antigen. כאשר הוא נמוך זה מראה שהמצב תקין. אם יש עלייה הדרגתית שלו, הרופא ישקול לשלוח אתכם לבדיקת ערמונית ולפעמים גם לעשות ביופסיה כדי לשלול סרטן.


אז אחרי שעברנו על כל רשימת הבדיקות, מה עושים אם הרופא לא משתף איתנו פעולה ולא מוכן לתת את כל הבדיקות?

יש כמה אופציות : דרך אחת היא להסביר לו את הסיבה למה הבדיקה הזו חשובה לנו, אתם יכולים כמובן להיעזר בהסברים שנתתי כאן.

דרך שנייה היא להגיד לו בתקיפות שאתם משלמים המון כסף לקופה ושלא יתכן שהיא חוסכת כסף על חשבון הבריאות שלכם. אפשר לבקש לדבר עם רופא בכיר יותר או לאיים לעבור רופא או אפילו לעבור קופה.(האופציה הזו תעבוד רק על סוג מסוים של רופאים, אצל אחרים זה רק יחמיר את המצב..)


הדרך השלישית היא להתלונן על בעיות רפואיות רלוונטיות לבדיקה. לדוגמא, נגיד שהרופא לא הסכים לתת לכם לבדוק את מדדי בלוטת התריס, אתם הולכים לדוקטור גוגל ובודקים מה הסימנים של תת פעילות של הבלוטה. בביקור הבא אצל הרופא אתם מספרים לו שלאחרונה אתם עייפים נורא, שהתחילה לכם נשירת שיער מטורפת, שעליתם קצת במשקל ושיש לכם עצירות נוראית ועור מאוד יבש. הרופא יבין שאתם מתלוננים על תסמינים קלאסיים של תת פעילות בלוטת התריס ומיד ירשום לכם את הבדיקות שביקשתם, תוך כדי שהוא מציין במחשב את כל הסימפטומים שמהם אתם סובלים, כדי להצדיק בפני הממונים עליו את העובדה שהוא נתן לכם את הבדיקות הללו. מניסיון אישי שלי ובעיקר של מטופלים שלי, הדרך השלישית היא האפקטיבית ביותר.

הערה חשובה:

לא כל הבדיקות ברשימה רלוונטיות לכולם. לדוגמא, בדיקת PSA לגילוי סרטן ערמונית לא רלוונטית לנשים, או לבחור בן 20 ללא בעיות ידועות בערמונית. בדיקת סוכר תלת חודשי לא רלוונטית לנערה בת 18 שלא נמצאת במשקל עודף קיצוני, ובדיקת פרופיל הורמונלי לא רלוונטית לילדה בת 6 שעדיין לא קיבלה מחזור. לכן, לפני שאתם שולחים את הרשימה באופן אוטומטי לרופא שלכם ומבקשים שיאשר את כל הבדיקות, עברו על הרשימה ומחקו משם את הבדיקות שאינן רלוונטיות לכם. גם ככה תצטרכו "לריב" עם הרופא על חלק מהבדיקות ואם יהיו ברשימה בדיקות לא רלוונטיות זה יגרום לו לא להתייחס לבקשה שלכם ברצינות.


לסיום, כל כמה זמן כדאי לעשות בדיקות דם? לאנשים בריאים בדרך כלל כדאי לעשות פעם בשנה בדיקות מקיפות. אם יש לכם בעיה ספציפית, כגון סוכרת או כולסטרול , הרופא מיוזמתו ישלח אתכם כל כמה חודשים למעקב של הבדיקות הרלוונטיות לבעיה. שימו לב שאתם בודקים גם את שאר הפרמטרים לפחות פעם בשנה, כלומר, זה טוב ויפה שהרופא שולח אתכם כל 3 חודשים לבדוק כולסטרול, אבל תדאגו לעקוב גם אחרי שאר המדדים ה"תקינים" שלכם לפחות פעם בשנה.


הנה הרשימה המרוכזת של כל הבדיקות

כללי: ספירת דם וכימיה ויטמינים: ויטמין D, ויטמין B12, חומצה פולית מדדי סוכר: גלוקוז, HBA1C מדדי ברזל: המוגלובין, ברזל, Ferritin, transferrin אנזימים: Aakaline phosphataze, CPK, LDH פרופיל שומנים: כולסטרול, טריגליצרידים. תפקודי כליות ומדדי חלבון: Creatinine, Urea, Uric Acid, eGFR, albumin תפקודי כבד: ALT, AST,GGT, Bilirubin מדדי דלקת: CRP,esr בלוטת התריס: TSH, T3, T4, pth Anti TPO, Anti thyroglobulin בלוטת האדרנל: קורטיזול, dhea אלקטרוליטים ומינרלים: נתרן אשלגן סידן. וירוסים : CMV,EVB הורמונים לגברים: טסטוסטרון הורמונים לנשים: אסטרוגן ,פרוגסטרון, פרגננולון, LH,FSH

בדיקת ערמונית לגברים מעל גיל 50:

PSA